הקשר בין נהיגה ואמונה

האמונה של אדם ביכולת הנהיגה שלו משפיעה מאוד על אופן הנהיגה שלו. אדם שחש שהוא נהג לא טוב, יחוש חוסר ביטחון בנהיגה שעלול להתפתח לפחד מנהיגה ואף לחרדת נהיגה.
עפ"י מחקרים הפרעה זו מופיע אצל 5%-10% מהאוכלוסייה. חרדת נהיגה פוגעת בעצמאות של האדם וביכולתו להיות נייד – מה שמייצר תסכול רב אצל חלק מהאנשים ומעצים את החרדה.

דבר מעניין שעולה בקרב רוב הפונים ל"מרכז גוף בתנועה" בנושא פחד מנהיגה אלו מאפיינים פסיכולוגיים הקשורים ל: תחושת חוסר זרימה או חוסר נוחות בהשתלבות בחברה וצורך גדול בשליטה. אצל כל פונה זה מופיע בהקשר אחר בהתאם ל"פאזל חייו האישי". כלומר, חרדת הנהיגה איננה קשורה רק לנהיגה באופן טכני-מעשי, אלא הקושי בנהיגה הוא בעצם השתקפות של קושי אחר בחיים, קושי הרבה יותר בסיסי בחוויה של אותו אדם. בתחילת תהליך "דרייב" מתבצע אבחון אינטגרטיבי ממוקד נהיגה שמטרתו הנה לאתר את המקורות שמובילים לקשיים התפקודיים רגשיים בנהיגה. אבחון זה הנו מאוד חשוב ומשמעותי בתהליך, כיוון שהוא מאפשר מודעות והבנה של הפחד מנהיגה וכיוון שהוא מאפשר בניית תכנית טיפול ממוקדת ומותאמת אישית לפונה.

באופן גורף ניתן לראות שלאנשים הסובלים מחרדת נהיגה יש חוסר ביטחון גופני, כלומר, הם אינם מאמינים בגופם/ סומכים על גופם שיתפקד כראוי במקרה הצורך בנהיגה. הגורמים לתחושה זו הם רבים: מחוויות בילדות המוקדמת, לקשיים תפקודיים במערכות הגוף (קוארדינאציה, קשר עין-יד, קשר עין רגל...), רגישות יתר בוויסות החושי (מגע טקטילי, מערכת ווסטיבולרית...) החרדה רק מלבה את תחושת חוסר הביטחון הגופני ואת התסכול מכך.

כשאדם נמצא בחרדה הנשימה הופכת מהירה, רדודה "נשימה הישרדותית", הזעה, תחושת קיפאון איברי הפירפריה – ידיים ורגלים, חשש להזיז את אישוני העיניים, הראש והצוואר כדי להסתכל במראות – כלומר, ישנה ירידה באיכות התפקוד בנהיגה, סטרס ויש חוסר במידע המגיע למוח אודות המתרחש בכביש ומכאן קושי להגיב באופן מותאם נכון ובזמן. נהיגה ממקום כזה זוהי חוויה שמעצימה את התחושה של האדם שהוא בסכנה ואיננו יכול לנהוג באופן בטיחותי וכך לאט לאט חרדת הנהיגה מחלחלת "ומשתלטת" על המחשבות של האדם, יש ירידה באמונה שלו ביכולת הנהיגה שלו, מה שמוביל לצמצום טווח הנהיגה ועד כדי הימנעות מנהיגה לחלוטין.

נהיגה יחד עם חרדת נהיגה עלולה להיות מסוכנת, כיוון שלנהוג בהתקף חרדה זה לנהוג ביכולת מצומצמת ומצמצמת, מהירות הנהיגה יורדת מאוד עד כדי סיכון (ואם זה קורה בנתיב השמאלי זה עוד יותר בעייתי), יש קושי לעבור בין נתיבים ולרדת במחלפים, יש קושי לנהוג במנהרות או על גשרים או בסיבובים, הנהג חש תחושת חוסר אונים עד כדי כך שהוא עוצר בשוליים או על אי תנועה כיוון שאיננו יכול להמשיך לנהוג – ועצירה זו היא מסוכנת כשלעצמה.

ד"ר ברוס ה' ליפטון בספרו "הביולוגיה של האמונה" כותש שלמחשבות, לאנרגיה של הנפש, יש השפעה ישירה על האופן שבו שולט המוח הפיזי שלנו בפיזיולוגיה של הגוף. "אנרגיה" של מחשבה יכולה להפעיל או לעכב פעילות של תפקוד.

גם ברפואה ידוע שהנפש והמחשבות משפיעות באופן ישיר על הפיזיולוגיה של הגוף – אפקט "פלסבו", כלומר המחשבות שלנו גורמות להפרשה של חומרים כאלו ואחרים בגופנו, לשינוי הכימיה בתוך גופנו ומכאן לשינוי בהרגשה ובתפקוד. אפקט הפלסבו מתייחס למחשבות "חיוביות"/ נכונות התורמות לבריאות הגוף-נפש של האדם. מאידך, כשהנפש שוקעת במחשבות "שליליות" או מעכבות האדם מזיק לבריאותו באופן פעיל וישיר ולזה קוראים אפקט "נוסבו".

מהן בעצם מחשבות "שליליות" – בדרך כלל מדובר במחשבות שנחשבות כמעכבות ומפריעות למימוש ולבריאות, מדובר על רגשות כגון" פחד, כעס, קנאה, אשמה וכו'. אלו בעצם מחשבות שמטרת כולן להגן עלינו, לעכב אותנו מלהתמודד עם משהו שגורם לנו תחושת אי נוחות. לדוגמא: פחד מנהיגה – כשבאדם מחלחלות מחשבות שהוא נהג לא טוב, הוא מקבל פידבקים מסביבתו שהוא נהג מסוכן ומסכן ובכביש מצפצפים לו, מעירים לו – אותו אדם מתחיל להאמין שהוא מסוכן בכביש, הביטחון ביכולת הנהיגה שלו יורד ומכאן זה כדור שלג שמוביל לחרדת הנהיגה.

הרב יובל אשרוב טוען שההיפך מביטחון זה פחד. פחד וביטחון הן מידות ששייכות לעתיד – עכשיו ברגע זה בו את/ה יושבים וקוראים את המאמר – ברגע זה ממש אינכם חווים תחושה של פחד או "רגש שלילי" אחר, אלא הפחד הוא מפני מה שעלול להיות בעתיד. פחד זהו כוח עוצר, משתק. אם הופכים את סדר האותיות במילה "פחד" נקבל את המילה "דחף" ומכך אפשר ללמוד שפחד יוצר עצירה, שיתוק, פחד משינוי. כל אדם שבתודעה שלו חושב שהוא עשה משהו לא טוב, הוא מצפה שיקבל על כך משהו לא טוב ומכאן מתחילים הפחדים.

אם הכל קשור לאמונה אז נאמין ש"הכל לטובה" – כך נברא העולם, יש שפע של אנרגיה של צמיחה והתחדשות בעולם וכדי לקבל אותה צריך לאפשר לה להיכנס לתוכנו, לנשום עמוק, לשחרר את ההגנות ולהתנהל ממקום של שמחה, הכרת הטוב ורווחה. זה נשמע מאוד הרמוני ויפה וזה באמת כך, כיוון שהכל עניין של פרשנות, האדם הוא זה ששם את החסימות ורק בגלל החסימות הללו הפחד ממשיך להיות שם ואף לגדול.

רבים מאלו החווים פחד גם חווים רגשות אשמה וזאת עקב תחושות של פספוס ותסכול. אשמה זוהי גם תחושה שמגינה על האדם – היא שומרת על האדם שלא יחוש שוב כישלון, שהאדם לא יצטרך שוב לקחת אחריות על חייו וכל זה בדר"כ מלווה בהרבה ביקורת עצמית וביקורת כלפי הסביבה. הדרך הנכונה לשחרר את האשמה דורשת אומץ, הפחתת ביקורת, יותר קבלה והחזרת האמונה. צריך להעז לחלום, לבקש, לא לפחד ולהתבייש מלפרגן לעצמנו – לכל אדם מגיע לחיות טוב. אנשים מפחדים לשחרר, הם לא יודעים איך לעשות זאת? מילדותינו למדנו שכדי להגיע למטרות וליעדים צריך להתאמץ, להיות בלחץ, בכוח ששוב אלו דרכי פעולה שהן "הגנות", כיוון שאת אותו הדבר בדיוק, את אותם מעשים אפשר לעשות גם ממקום אחר: ממקום של אמונה בטוב, קבלה, השלמה, מודעות, להסתכל למציאות "בלבלן של עיניים" בלי פחד, עם הרבה נשימה, רוגע, עבודה עצמית, סלחנות ושוב קבלה – רק אז דברים יתחילו להשתחרר, למצוא את האיזון גוף-נפש ומהמקום הזה לתפקד ולהתנהל.

בתהליך "דרייב" של "מרכז גוף בתנועה" אנו משתמשים במגוון כלים קוגניטיביים, רגשיים וגופניים לחיזוק "כוח הרצון" של האדם ואת האמונה שלו ביכולותיו הגופניות. מדובר בתהליך גופני-רגשי מותאם אישית לאותו מטופל – בו הוא נחשף באופן הדרגתי למגוון תרגילים וכלים, דרכי חשיבה ומגע – מותאמים אישית כדי "לשכלל" את התפקוד וההרגשה.
רבים מלקוחותינו שעברו את תהליך "דרייב" משתפים שהם חשים שחרדת הנהיגה הייתה מתנה עבורם, כיוון שהם הצליחו להתגבר על קושי, לעשות שינוי בהבנה שלהם את המציאות, לשחרר, להוריד הגנות ולסמוך על עצמם ועל סביבתם. חרדת הנהיגה בעצם הנה נורת אזהרה המאותת לאדם שהוא מתנהל/ חושב באופן שאיננו נכון ומתאים עבורו.