השיטה לאבחון אישיות באמצעות כף היד PDC – psycho diagnostic chirology פותחה על ידי ד"ר ארנולד הולצמן בתחילת שנות השבעים על בסיס תצפיות קליניות באגף הפסיכיאטרי של כלא רמלה, ובית החולים הפסיכיאטרי נס ציונה. מדובר בשיטה כוללת ומקיפה לאבחון האישיות המסתמכת על מבנים פיזיולוגים שונים בכף היד (מבנה הכף, צורת האצבעות, איכות ומסלולי הקווים, דרמטוגליפים וציפורניים) כמייצגים מבנים שונים באישיות. שורשיה של השיטה בפסיכיאטריה הביולוגית – בקשר הגנטי התפתחותי בין מערכת העצבים המרכזית לכף היד המתרחש בתחילת הטרימסטר השני להריון , אך היא לוקחת צעד נוסף מעבר ליישומים המקובלים (זיהוי מאפיינים בכף היד כמזהים תסמונות גנטיות מולדות, מחלות פיזיות וסכיזופרניה) וקושרת בין מבנים צורניים בסיסיים וקבועים בכף היד לתכונות ויכולות מולדות באישיות, במקביל להסתכלות על צורת התפתחותם של מבנים שונים בכף היד אצל הבוגר כמבטאים באופן פיזיולוגי את השפעותיה של הסביבה על התפתחותו הפסיכולוגית של היחיד.
השיטה נבדקה במספר מחקרים ככלי אבחון אפשרי בבריאות הנפש ונמצאה כבעלת רמת מהימנות של כ 80% ויכולת זיהוי של בין 70%-80%.
מדובר בכלי אבחון בעל שני יתרונות מרכזיים. הראשון הוא גישה ישירה למקורות המידע. הסתמכות על מאפיינים פיזיולוגיים בכף היד והיעדר הצורך של המטופל לייצג את עצמו במילים (כל שעליו לעשות הוא להציג את ידיו) מסייעת לקלינאי להתרשם באופן בלתי אמצעי ממערך הכוחות באישיותו של המטופל. גורמים כמו חרדה של הנבחן מסיטואציות האבחון, צורך לרצות את הבוחן והשפעה לא מודעת של מנגנוני הגנה כמו הדחקה והכחשה אינם יכולים להטות את תוצאותיו של האבחון. במקביל, מתאפשר זיהוי של אירועים משמעותיים עוד מתקופת הטרום מודע כמו למשל חוויות טראומתיות בשנה הראשונה לחיים. בעוד שלאדם עצמו אין גישה מודעת לכך, היו אירועים אלו בעלי השפעה מכרעת על עיצוב המבנה הפסיכולוגי שלו והשפעתם עליו ממשיכה באופן לא מודע בבגרות. באבחון מתקיים ניסיון לחבר בין דפוסי התנהגות ותבניות גישה בהווה למקורות היווצרותם. מערך הכוחות והיכולות המולד של היחיד מזוהה אף הוא באבחון. לעיתים גורמים כמו ציפיות מצד מבוגרים משמעותיים בילדות או לחלופין חוויות של ביקורת עלולים להרחיק את היחיד בעודו ילד מהנתיב הטבעי לו, ולעכב בכך את ממימוש יכולותיו. אדם שחייו ועשייתו נמצאים במרחק רב מן המסלול הטבעי שמכתיב המבנה המולד שלו יחווה התפשרות ותסכול, ולעיתים אף תחושת זרות ביחס לחייו. זיהוי מערך היכולות המולד עשוי לסייע לסלול את דרכו לכיוון של מימוש והגשמה.
שלושה ספרים פרי עטו של ד"ר הולצמן מתארים את המבנים השונים בכף היד, וצפויים פרסומים נוספים היות והשיטה ממשיכה להתפתח. בשנים האחרונות התרחב היישום מזיהוי של מבנים פסיכולוגים באישיות לזיהוי מחלות והפרעות נפשיות. לשם כך נערך בנושא מחקר בבתי-חולים פסיכיאטרים בארץ, ועד כה פורסמו שני מאמרים המתעדים חלק מתוצאות עבודת המחקר.
שיטת הכירולוגיה הפסיכודיאגנוסטית נמצאה כאמינה ביותר באבחון בעיות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות באמצעות בחינת סימנים בצורת כף היד ובמרקם העור שלה. למעשה, מחקר שערכו חוקרי אוניברסיטת בר-אילן בשיתוף בית החולים הפסיכיאטרי של נס ציונה, העלה, כי שיטת האבחון של הולצמן מגיעה לדיוק של מעל 82%. אף אבחון פסיכולוגי מסורתי אינו מתקרב אפילו למידת דיוק זו.
ממצאים אלה אוששו גם על ידי המכון להתפתחות הילד והיחידה לנוירולוגיה פדיאטרית, השייכים למרכז הרפואי תל-אביב. בשנת 1989 בדק המכון את מידת דיוקה של שיטת הולצמן, אישר אותה ופרסם את ממצאיו בכנס מדעי של המכונים להתפתחות הילד.
כיום מכהן ד"ר הולצמן כיו"ר העמותה הישראלית לכירולוגיה פסיכודיאגנוסטית, ונחשב למרצה מבוקש בכנסים העוסקים בבביומטריה התנהגותית ורפואית ברחבי העולם.
.jpg)
